על פרסום וסביב פרסום. בעבר, כיום ולעתיד.
הפוסט שלהלן פורסם בחודש דצמבר 2020, כלומר לפני מעט יותר מחמש שנים.
נראה שהוא אקטואלי למדי גם בימינו אלה, שבהם אנחנו שוב חווים מלחמה. במיוחד משכה את עיני אחת התגובות שנכתבו בעיקבות הפוסט המקורי. הקורא יגאל ערמוני כתב: “זה בדיוק הזמן של “אל-על” לפרסם מודעה: “בעקבות לוחמים באיראן”….”.
לא ידעתי אז ואיני יודע היום מה גרם לו לכתוב את דברי הנבואה האלה.
ואלה הדברים:
היום, השמונה בחודש מרץ, הוא יום האישה הבינלאומי. זהו יום שמציינים בו את המאבק למען שיוויון זכויות לנשים. בוחנים בו את מידת ההשתלבות של נשים בפוליטיקה, בכלכלה ובעסקים, בחברה. במקורו נקרא היום “יום הפועלות הבינלאומי” והוא צוין על ידי חברות התנועה הפמיניסטית. יום האישה הבינלאומי שנת 2026 הוא הזדמנות להביט אחורה על מקומן של נשים … להמשך קריאה
“התוכן הוא המלך” אומרים לנו כל הזמן, וכנראה זה גם נכון. אחרת לא ניתן להסביר את כמות התוכן, שמטרתו לקדם מותגים ומוצרים, על סוגיו השונים הנשפכת עלינו בכל אמצעי המדיה האפשריים. לאחרונה, אנחנו נחשפים לשיטפון של תוכן קולי בדמות פודקאסטים, שכל מטרתם קידום. אין לשכוח, כמובן, את התוכן השיווקי, זה הקרוי בפי העם “פרסום סמוי”, … להמשך קריאה
חמישים וארבע פרסומות שודרו באירוע הסופרבול LX האחרון. בשתיים מהן דחפו המפרסמים אצבע בעין של המתחרים. בפרסומת של Claude, מותג ה-AI של אנת’רופיק , ההתייחסות למתחרה OpenAI היתה רק בעקיפין. אך עם זאת סרקסטית ואפילו מקטינה. Claude התייחסו לכוונות של OpenAI לשלב פרסומות ב- ChatGPT והבטיחו, בארסיות, שהם לעולם לא יציגו פרסומות למשתמשים. נעיצה חזקה, … להמשך קריאה
כאשר פורצת מלחמה, או מתרחש פיגוע, או תאונת דרכים קטלנית מזעזעת, ואפילו סתם אסון אנושי נופל פה ושם, מתמלאות מהדורות החדשות בתמונות קשות לצפייה. יש אמנם צוותי חדשות שמגלים אחריות כלפי הצופים ונמנעים מתמונות תקריב הופכות בטן, ועורכי הוידאו בערוצים מטשטשים בפיקסלים אטומים את מראות הזוועה. אבל החדשות הקשות הן קשות גם במטושטש. הכתבות, הסיקורים והדיונים משרים אווירת דכדוך ועצב על הצופים. ואז, צריך לעבור להפסקת הפרסומות, שכן מישהו חייב לממן את החובה לדווח, אשר מנחה את מערכות החדשות מחד, ואת ההתעניינות של הצופים במתרחש, מאידך. אוי, איזה רקע נפלא להציג את החיים הנפלאים עם הבושם, הבגד, הרכב החדש, על רקע אסונות, תאונות, קרבות או סתם בשורות רעות.
בשבוע שעבר התקיים האירוע השנתי של חלוקת פרסי גרנות לקריאטיב מצטיין. בסמיכות לאירוע זה, התוודענו לשתי פרסומות חדשות כה שונות זו מזו. האחת, פרסומת ישראלית, צנועה ורגועה יחסית למוצר מזון, השניה פרסומת בין לאומית, דרמטית ואקסטרווגנטית, למוצר טכנולוגי. האחת משודרת על פי תכנית הפרסום של המותג, והשניה שידורה הופסק באחת על ידי המותג. האחת, הפרסומת החדשה לגבינת סימפוניה של שטראוס, והשניה הפרסומת החדשה לאייפד פרו של אפל. למרות היותן כה שונות, שתי הפרסומות יכולות להחשב כמי שעונות להגדרה של פרסומת טובה. ולמרות היותן עונות להגדרה של פרסומת טובה, הקריאטיב חורץ את גורלן, וזה מה שמחבר ביניהן ובין תחרות הקריאטיב גרנות.