הפוסט הזה מצטרף לפינת הביזאר הלא מוכרזת של ענייני פרסום. אולם, הפוסטים הקודמים שפורסמו ומככבים בפינת הביזאר, התייחסו לפעילויות גרילה מבתי יוצר יפניים או סיניים, הידועים בביזאריותם השיווקית. הפוסט הנוכחי עוסק בביזאר מערבי, לחלוטין לא צפוי ואף מעורר תמיהה, לכאורה.
אומץ
1984 – אגדת פרסום בת ארבעים
זהו פרסום חוזר וערוך של הפוסט אשר פורסם במקור לפני ארבע שנים. מצאתי לנכון לחזור אליו, שכן לפני שבוע, בתאריך 22.1.2024 מלאו לסרטון הפרסומת “1984” ארבעים שנה בדיוק. ואין כמו יום הולדת עגול, הזדמנות לחזור ולספר את הסיפור המופלא של הסרטון האייקוני, אשר נחשב עד היום בין סרטוני הפרסומת הטובים של כל הזמנים, אם לא הטוב שבהם.
אני באמת פרנואיד או שרודפים אחרי? או: איזה קשר יש בין “חרבות ברזל” ופרסומת לזארה?
שמעו סיפור.
מרקס אנד ספנסר, רשת הקמעונאות הבריטית פרסמה פוסט באינסטגרם לרגל חג המולד. התמונה מראה אח בוערת וגזרי נייר בצבעים לבן, ירוק ואדום, חלקם עולים באש. התמונה היא פריים מתוך תשדיר הפרסומת של החברה. הטקסט המלווה, בתרגום חופשי וחד מגדרי, כדי לפשט את הכתיבה: “בחג מולד זה, עשי רק מה שאת אוהבת… כמו לומר לא לכובעי נייר (על אף שאנחנו, אם להיות כנים, משוחדים)”.
יש סוף אופטימי, או: הנושא הוא בעצם הדרה ותיקונה.
בדיוק השבוע חזר לטלוויזיה הקמפיין המופרך והציני של המוסד לביטוח לאומי, בו מבקש מאיתנו המוסד הנ”ל לתת כבוד למבוגרים, במקום לדאוג להם לקצבת זקנה ראויה. והנה, בדיוק בשבוע זה התפרסמו ממצאים של מחקר נוסף, המוכיח עד כמה תעשיית הפרסום מדירה זקנים. או במילים אחרות אייג’יזם, מילה נעימה לאוזן יותר מאשר גזענות כלפי זקנים.
המחקר הפעם הוא של קריאטיב X, פלטפורמה לריכוז וניתוח קריאטיב על בסיס דאטה. באמצעות כלי הניתוח של קריאטיב X, הם מנסים להעריך את השפעת תוכן הפרסומת על ביצועיה על בסיס דאטה.
כשענף הפרסום מתנגד להגבלות או: איך הפרסום יורה לעצמו ברגל?
מהו הפרסום? האם הוא באמת אמצעי רב כוח השפעה על קהלים, היכול להניע צרכנים בכיוון הרצוי למפרסמים תאבי ממון? “ברור” ישיבו הפרסומאים, “בהחלט” יכריזו אמצעי הפרסום, בעלי רשתות הטלוויזיה, הרדיו, העתונים, המגזינים, רשתות חברתיות, אתרי אינטרנט וכיוצא באלה אמצעים, הנקראים בשם הכולל מדיה. ישיבו ויכריזו ויגבו מחיר מהמפרסמים תמורת העברת המסרים הפרסומיים אל הקהלים המבוקשים. והמפרסמים, הם ישלמו.
אל תלקקו את האצבעות, או: האם יהיו חיים אחרי המגיפה?
“כל כך טוב, שללקק את האצבעות”, זה התרגום הבינוני לסיסמא הותיקה של KFC, רשת המזון המהיר הבינלאומית המגישה חלקי עוף מטוגן : “finger lickin’ good”, סיסמא שהולכת עם המותג מאז שנת 1956 (עוד מעט 70 שנה).
הסיסמא מופיעה מאז שנהגתה בכל מקום. על קירות המסעדות, על המפיות, הכוסות, השקיות, הקופסאות וכמובן גם בכל מופעי הפרסומת של KFC. היא עד כדי כך חלק בלתי נפרד מהמותג, עד