על פרסום וסביב פרסום. בעבר, כיום ולעתיד.
מלחמה, לצערנו, היא חלק מהחיים. גם הפרסום הוא חלק מהחיים, וגם כאן יש יאמרו שלצערנו.
הפרסום הוא בן מסוים ומוגדר של משפחת התקשורת. שהרי, על פי ההגדרה, תקשורת היא העברה של מסר באמצעות מדיום ממוען (הגורם ה”שולח” את המסר), אל נמען (הגורם המקבל את המסר). וגם הגדרת הפרסום היא העברה של מסר (שיווקי) באמצעות מדיום ממוען (גוף שיווקי שרוצה ליצור השפעה במובן השיווקי) אל נמען (קהלי המטרה האמורים להיות מושפעים). הדמיון בהגדרה מכניס את הפרסום למשפחה.
אבל, כמו בכל משפחה טובה (טובה?) לא כל בניה מתנהגים דומה.
שאלה: כמה פעמים הושמעה בחדר הישיבות (פיזי או וירטואלי) הקביעה האולטימטיבית “כולם נמצאים ב – /פייסבוק / טיקטוק / טוויטר / סנפצ’ט / שקר כלשהו” (מחק את המיותר או סמן בעיגול את כולם)?
ועוד שאלה: כמה פעמים הושמעה בעקבות אמירה חד משמעית זו ההמלצה “אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לא להיות ב-….”?
ובכן, ממצאים שהתפרסמו לפני זמן לא רב בקנדה, מעוררים תהיות וסימני שאלה לגבי הרלוונטיות של ההמלצות וההחלטות של יועצים, אנשי פרסום ואנשי שיווק.
הפרופסור להיסטוריה, מיכאל הר-סגור, נהג לומר שהבעיה הגדולה שלנו היא שאנחנו לא לומדים היסטוריה ולא לומדים מההיסטוריה. כי אחרת איך אפשר להבין איך מקבלי החלטות חוזרים על שגיאות שעשו אחרים לפניהם.
הפרופסור לפיזיקה, אלברט איינשטיין, אמר שמי שחוזר על אותו מעשה ומצפה לתוצאה אחרת הוא פשוט לא שפוי.
מחקר חדש שמתפרסם היום בבריטניה טוען ומוכיח שהטלוויזיה לא זו בלבד שלא מתה, ואפילו לא בדרכה לסוף דרכה. להיפך, יש לה תרומה בולטת, חד משמעית ועודפת עבור מותגים, בהשוואה למדיה אחרים. הגוף אשר הזמין את המחקר ודוחף את ממצאיו לכל עבר הוא הגוף המאגד את כל גופי השידור הטלוויזיוני בבריטניה, והוא ללא ספק בעל עניין בממצאים ובמסקנות. אבל מכיוון שמדובר במחקר בעל תוקף סטטיסטי אשר נערך על ידי מכון מחקר בעל מוניטין, אי אפשר להתעלם מהדברים ולבטלם על הסף. אולי אפילו ללמוד מהם דבר או שניים.
כבר במאה השבע-עשרה מלאו חוצות לונדון באמצעי פרסום מגוונים, במיוחד לאור העובדה שהשלטונות הטילו מס על עיתונים בכלל ועל הפרסומות בעיתונים בפרט. עלונים חולקו ברחובות לונדון בידי “אנשי הסנדוויץ'” (אנשים אשר לבשו על עצמם מסגרות עץ קלות, שעליהן מודבקות מודעות מלפנים ומאחור),
פוסטרים הודבקו או צוירו על קירות הבתים, על הגדרות ברחובות, על דפנות האוטובוסים, סיסמאות נכתבו בעשן על ידי מטוסים קלים, שלטים גדולים הוצבו על סיפון אניות בנהרות ועוד.
מהו הפרסום? האם הוא באמת אמצעי רב כוח השפעה על קהלים, היכול להניע צרכנים בכיוון הרצוי למפרסמים תאבי ממון? “ברור” ישיבו הפרסומאים, “בהחלט” יכריזו אמצעי הפרסום, בעלי רשתות הטלוויזיה, הרדיו, העתונים, המגזינים, רשתות חברתיות, אתרי אינטרנט וכיוצא באלה אמצעים, הנקראים בשם הכולל מדיה. ישיבו ויכריזו ויגבו מחיר מהמפרסמים תמורת העברת המסרים הפרסומיים אל הקהלים המבוקשים. והמפרסמים, הם ישלמו.