פרסומת טובה

בשבוע שעבר התקיים האירוע השנתי של חלוקת פרסי גרנות לקריאטיב מצטיין. בסמיכות לאירוע זה, התוודענו לשתי פרסומות חדשות כה שונות זו מזו. האחת, פרסומת ישראלית, צנועה ורגועה יחסית למוצר מזון, השניה פרסומת בין לאומית, דרמטית ואקסטרווגנטית, למוצר טכנולוגי. האחת משודרת על פי תכנית הפרסום של המותג, והשניה  שידורה הופסק באחת על ידי המותג. האחת, הפרסומת החדשה לגבינת סימפוניה של שטראוס, והשניה הפרסומת החדשה לאייפד פרו של אפל. למרות היותן כה שונות, שתי הפרסומות יכולות להחשב כמי שעונות להגדרה של פרסומת טובה. ולמרות היותן עונות להגדרה של פרסומת טובה, הקריאטיב חורץ את גורלן, וזה מה שמחבר ביניהן ובין תחרות הקריאטיב גרנות.

להמשך קריאה

על רקע שלל פרסומות בנאליות המשודרות על המרקעים, במקלטי הרדיו ועל שלטי החוצות, זוהרת ומבריקה הפרסומת החדשה ליופלה “קח דקה”. פרסומת שעם הצפייה החוזרת ונשנית בה מתגלה עד כמה זו פרסומת מוצלחת.

כשאומרים: “זו פרסומת טובה”, איך מנמקים? ובכן, יש שתי גישות להנמקת ההגדרה של פרסומת טובה. ישנה הגישה הבנאלית (פעם שניה אותה מילה, אבל אין ברירה). על פי גישה זו הנימוקים יהיו אחד או יותר מהמשפטים המשכנעים הבאים: “מדברת אלי”, “עשתה לי וואו”, “עושה את העבודה”, “זכירה, קליטה, אפקטיבית”, “הפיקו אותה אצלנו במשרד”, “אני מכיר את הקופי”, וכדומה.

ישנה הגישה המקצועית, הדידקטית, אותה לומד כל סטודנט שלומד את הקורס “יסודות הפרסום”, ואותה הוא שוכח דקה אחר כך. על פי הגישה המקצועית, יש לבחון פרסומת על פי שלוש אמות מידה: א. המרכיב האסטרטגי, ב. המרכיב הקריאטיבי, ג. המרכיב ההפקתי.

הפרסומת ל”יופלה” צולחת את שלוש אמות מידה אלה בצורה מושלמת.

להמשך קריאה