
איך יכול להיות שמישהו (אפשר גם מישהי, כמובן, זה רק לצורך הנוחות), יודע שמשהו טוב עבורו, נגיד פריט מזון כל שהוא, אבל הוא לא צורך אותו. יכול להיות? עובדה. או לפחות כך חשבו יצרני החלב בארצות הברית. לאורך כל שנות השמונים של המאה הקודמת Continue reading
על פרסום וסביב פרסום. בעבר, כיום ולעתיד.
איך יכול להיות שמישהו (אפשר גם מישהי, כמובן, זה רק לצורך הנוחות), יודע שמשהו טוב עבורו, נגיד פריט מזון כל שהוא, אבל הוא לא צורך אותו. יכול להיות? עובדה. או לפחות כך חשבו יצרני החלב בארצות הברית. לאורך כל שנות השמונים של המאה הקודמת Continue reading →
אנחנו בדרך כלל נוהגים לציין עשור ל.. או יובל … או מאה שנה ל.., אבל לפעמים נחמד להזכר באירוע חשוב, גם אם הזמן שחלף הוא לא מהסוג הזה, העגול, המושלם. האמת שצריכה להאמר היא שכבר חלפו שבעה עשר ימים (מעבר ל 79 השנים) ממועד ההתרחשות של האירוע עצמו, ה-1 בחודש יולי שנת 1941.
הארוע המדובר היה ראשון מסוגו מעולם, והיווה פריצת דרך מדהימה לכל מה שאנחנו מכירים בעולם הפרסום מאז. Continue reading →
פרסום בתקופת משבר. נושא ששבים לדוש בו בכל פעם שפורץ כזה. יהא זה משבר כלכלי או תהא זו מלחמה, או שמא משבר חברתי ובין אם, כמו לאחרונה, משבר משולב, גם בריאותי, גם כלכלי וגם חברתי. מטבע הדברים, ברגעים כאלה של משבר, נכנסים העסקים למגננה אשר באה לידי ביטוי, בין השאר, בצמצום הוצאות העסק, וכפועל יוצא צמצום ההוצאות על פרסום.
וכמו רפלקס מותנה, עם ההודעה הראשונה על כך שמפרסם זה או אחר עוצר, מעכב, מבטל את תקציב הפרסום שלו, פורץ אותו הדיון. Continue reading →
מי שלא הספיק לרכוש מתנה לפסח או לא עבר במחלקת הבשמים בדיוטי-פרי או אפילו לא בסופרפארם, יש לו הזדמנות יוצאת מהכלל לרכוש בושם נדיר וחד פעמי. בושם מיוחד בניחוח שינעים בילוי משותף.
“בורגר קינג” יפן, לא חוסכת במאמצים למשוך את צרכני ה”ג’אנק פוד” היפנים, והם רבים מאד. הם כבר השיקו את ה”המבורגר השחור”, עם קציצה שחורה וגבינה “צהובה” שחורה על גבי לחמניות שחורות. כולם צבועים בעזרת אפר של במבוק שרוף.
בהזדמנות אחרת הם השיקו המבורגר “הכל אדום”,הלחמניה, הגבינה והקציצה אדומים, צבועים באבקה עשויה מעגבניות מיובשות.
ובאחד באפריל שנת 2018 הם הגדילו לעשות והשיקו בושם בניחוח המבורגר על האש.
הבושם שכל אחד (אם הוא יפני, כמובן) ישתוקק להתבשם בו, אם להאמין לסרטון שהעלו לרשתות.
ההסבר שנתן מנהל השיווק של בורגר קינג יפן לכל המהלכים היה שמהלכי גרילה כאלה עוזרים להם להתגבר על תקציב פרסום נמוך יחסית לנדרש כדי לחדור את ה”רעש” (כלומר, הגודש) הרב שקיים בספירת השיווק ביפן.
בכל זאת, יפנים.
אליאס סט. אלמו לואיס מקים משרד פרסום בשם “ADVERTISERS’ AGENCY”. לאחר שהמשרד התרחב לסניפים במספר ערים נוספות, ולואיס התעייף, הוא מוכר את חלקו ועובר לנהל פרסום ב”צד הלקוח”. בהמשך הוא מקים בית ספר לפרסום, כתב ספרים בנושא, וניתן בהחלט לכנותו הוגה דעות בתחום הפרסום. הוא היה מאמין גדול בחשיבות הפרסום והשקיע בנושא מחשבה על עקרונות ותיאוריות. לואיס היה הראשון שטען שצרכן, באשר הוא, עובר בתהליך שלקראת קניה דרך שלוש תחנות: תשומת לב (ATTENTION), עניין (INTEREST) חשק (DESIRE). או בקיצור AID.
לרעיון הזה הקדיש לואיס מחשבה רבה, הוא פיתח ושכלל וניסח אותו בצורות שונות. שנתיים לאחר מכן הוא הוסיף למודל תחנה נוספת: פעולה (ACTION). כך נולד AIDA, אחד המודלים הידועים ביותר בתחום השיווק, המנסה להסביר את התהליך אותו עובר הצרכן, ואשר על בסיסו ניתן להחליט איזה פרסום נדרש, ואילו מסרים נדרשים כדי להשפיע על הצרכן, להביאו לשלב מתקדם יותר לקראת רכישת המותג, ובמילים אחרות, להשיג אפקטיביות. לואיס התמים, הוא לא ידע אז שהוא מדבר על מסעות ומשפכים. הוא היה איש רציני.