“תוכן ממותג” הוא לא עניין חדש, או: איך כל זה קשור לפורים?

איור דמיוני המדמה תוכן ממותג בצורה מופשטת

“התוכן הוא המלך” אומרים לנו כל הזמן, וכנראה זה גם נכון. אחרת לא ניתן להסביר את כמות התוכן, שמטרתו לקדם מותגים ומוצרים, על סוגיו השונים הנשפכת עלינו בכל אמצעי המדיה האפשריים. לאחרונה, אנחנו נחשפים לשיטפון של תוכן קולי בדמות פודקאסטים, שכל מטרתם קידום. אין לשכוח, כמובן, את התוכן השיווקי, זה הקרוי בפי העם “פרסום סמוי”, … להמשך קריאה

פפסי שוב תוקעת אצבע בעין של קוקה קולה או: האם זה כוחו של הרגל?

חמישים וארבע פרסומות שודרו באירוע הסופרבול LX האחרון. בשתיים מהן דחפו המפרסמים אצבע בעין של המתחרים. בפרסומת של Claude, מותג ה-AI של אנת’רופיק , ההתייחסות למתחרה OpenAI היתה רק בעקיפין. אך עם זאת סרקסטית ואפילו מקטינה. Claude התייחסו לכוונות של OpenAI לשלב פרסומות ב- ChatGPT והבטיחו, בארסיות, שהם לעולם לא יציגו פרסומות למשתמשים. נעיצה חזקה, … להמשך קריאה

שערוריית הזיכיון לפרסום ברדיו הממלכתי, או: איפה היה מבקר המדינה?

תחילת שנות השישים של המאה ה-20. ממשלת ישראל העניקה, לחברה צרפתית פרטית, רישיון הפעלת פרסום ברדיו הממלכתי, “קול ישראל”. תאגיד זר קיבל גישה בלעדית לנכס ציבורי, מבלי שנערך מכרז, ובחוסר שקיפות. הדבר עבר מבלי שנשמעה מילה של ביקורת, לא מצד הציבור ולא מצד רשויות הפיקוח. בראש הממשלה עמד אז דוד בן גוריון, ולצידו עוזרו, יצחק … להמשך קריאה

ברוכים הבאים לפינת הביזאר, או: איך מחברים בין מותג ובין “שגריר מותג” לא מובן מאליו?

הפוסט הזה מצטרף לפינת הביזאר הלא מוכרזת של ענייני פרסום. אולם, הפוסטים הקודמים שפורסמו ומככבים בפינת הביזאר, התייחסו לפעילויות גרילה מבתי יוצר יפניים או סיניים, הידועים בביזאריותם השיווקית. הפוסט הנוכחי עוסק בביזאר מערבי, לחלוטין לא צפוי ואף מעורר תמיהה, לכאורה.

תזכורת קצרה

להמשך קריאה

האם אפשר להכריח מפרסמים לפרסם במדיום מסוים? או: יכול להיות שזה מזכיר משהו?

זה ספור על מו”ל ובעלים של מדיה, אדם עשיר מאד, שחצן, יהיר, ויש שיאמרו גם לא צפוי. ועל האופן בו הוא מתייחס למפרסמים, הלא הם לקוחותיו. הספור הוא אמת לחלוטין, ואם למישהו הספור נשמע דומה למשהו ממקום כל שהוא, האחריות לאסוציאציה ולמסקנות היא שלו בלבד.

להמשך קריאה

כשיש תובנה טובה חוסכים בעלויות או: האם מפורסמים הם חובה?

זה יהיה פוסט קצר.אל מול הפרסומות, הדי שבלוניות יש לומר, של הבנקים בישראל. אל מול הגיוס המאסיבי של מפורסמים יקרים, ויותר מאחד לכל פרסומת. אל מול ההפקות הגרנדיוזיות והיקרות.אל מול הטקסטים הפתלתלים ומלאי הרמזים והאנלגיות.אל מול השירסומות.עומדת אמת קטנה וברורה: כאשר יש תובנת צרכן ברורה ומוצקה, הפרסומת הטובה מתבקשת. הקריאטיביות מתמקדת בהוצאת הרעיון לפועל.את הפרסומת … להמשך קריאה