נאמנות לקוחות וחברות שירותים

אתר “מעות – אגרון הכלכלה המינהל והעסקים”, בעריכת איתן אבריאל, מגדיר כך את המונח נאמנות לקוחות: “מצב שבו לקוח אשר רכש מוצר ממוצריה של פירמה – שב ורוכש אותו גם בעתיד. הווה אומר: מצב בו הפרט – בשל היותו שבע רצון ממוצרי הפירמה – רוכש בעקיבות ובמודע את אותו מותג.” בהמשך ההגדרה האמורה נאמר ש”הנאמנות … להמשך קריאה

כך מהנדסים קריאטיב

MCCAIN FOODS, חברת מזון גלובלית מייצרת מוצרים מוקפאים מגוונים מתפוחי אדמה, החל בצ’יפס רגילים ועד מתוחכמים בצורתם. האתוס של החברה: “רכיבים פשוטים, מוכנים בצורה פשוטה”. באתר שלהם מכריזה החברה שהיא מאמינה שאתיקה ראויה יוצרת עסקי טובים. האתיקה, לדבריהם מגדירה אותם, את מה שהם מייצרם ואת האופן שבו הם מייצרים. התוצאה לדבריהם – מזון טוב עשוי … להמשך קריאה

“אייוויס – אנחנו משתדלים יותר”, או: היה מזמן ובכל זאת יש מה ללמוד.

במשך שנים רבות עובר מפה לאוזן הסיפור המכונן על מה עשתה חברת “אייוויס” לחברת “הרץ” בשוק השכרת הרכב בארצות הברית. הגיע הזמן לספר את העובדות ההיסטוריות וללמוד מהן את הלקחים הראויים על מערכת היחסים המעניינת בין משרד הפרסום והמפרסם, על אומץ לב ואחריות, על אורך רוח וחכמת חיים.

1962. “הרץ” מובילה בשוק השכרת הרכב בארצות הברית. “אייוויס” מפגרת אחריה. תקציב הפרסום של “אייוויס” הוא כחמישית מתקציב הפרסום של “הרץ”. מנכ”ל “אייוויס”, רוברט טאונסנד, ידע שרק משהו דרמטי וחריג יוכל להביא לצמצום הפער, הבלתי נסבל מבחינתו.

כך, כבר כולם יודעים, נולד קמפיין שהטקסט שלו כלל את המילים “אנחנו משתדלים יותר – We try harder“. כך נולד מיתוס. אמנם, לא כל ה”עובדות” המרכיבות את המיתוס הן מדוייקות, אבל לא תיקון כזה או אחר הוא חשוב. מה שלא מסופר במיתוס הוא מה באמת קרה ובעיקר איך. תהליך שראוי להכיר וללמוד ממנו.

משרד הפרסום של “אייוויס” באותה תקופה היה DDB, והדמות המרכזית בסיפור היא ביל ברנבך, ה- B שבשמו של המשרד, והכוח הקריאטיבי המניע והמלהיב בו.

אמר ברנבך לטאונסנד: “אם אתה מבטיח לי מראש להוציא לפועל את הקמפיין שנציע לך, ויהי מה, אני מבטיח לך שכל אנשי הקריאטיב במשרד ישאפו לעבוד על התקציב שלך”.

טאונסנד הבטיח. הוא גם שלח מזכר שהעתקים ממנו מוסגרו ונתלו בכל משרדי “אייוויס” ברחבי ארצות הברית. בתזכיר נאמר (ובבקשה לקרוא לאט ובהטעמה): “‘אייוויס’ אף פעם לא תדע אודות פרסום כמו ש DDB יודעים, ו – DDB אף פעם לא יידעו אודות השכרת רכב כמו ש”אייוויס” יודעים”. בהמשך הבטיח: “אייוויס” מתחייבת לקבל מראש ולא לעסוק בניסיונות לשפר פרסומות אשר DDB תביא, ואילו DDB מתחייבת להביא רק את הפרסומות שהיא מוכנה לעמוד מאחוריהן בצורה מוחלטת, ולא תביא הצעות מסוג: “בוא נראה מה יהיה ל”אייוויס” להגיד על זו”. (מכירים הרבה מפרסמים כאלה אמיצים ומשרדי פרסום כאלה אחראים?)

המצב היה ממש לא פשוט. ל”אייוויס” לא היה שום יתרון, לא בצי הרכב, לא במיקום תחנות ההשכרה וגם לא היו לה מחירים טובים יותר.

פאולה גרין, קופירייטרית ב DDB פיצחה את הבריף. היא הלכה נגד הפילוסופיה שהיתה רווחת בתעשיית

פאולה גרין (1927-2015)

הפרסום האמריקאית באותן שנים: “לעולם לא תכיר בחולשה של המותג שלך”. היא כתבה  את השורה: “אנחנו משתדלים יותר”. שורה זו היתה ההשראה לקמפיין שהפך להיות בין המפורסמים בהיסטוריה של הפרסום. אפילו שבתחילת הדרך שורה זו לא היתה בכותרת או בסיסמא אלא בגוף הטקסט עצמו.

 

ומה קרה, אתם שואלים:

  • תוך שנה עברה “אייוויס” מהפסד של 3.2 מיליון דולר לרווח של 1.2 מיליון דולר, פעם ראשונה ש”אייוויס” הרוויחה מזה 13 שנים. אבל  מעולם לא עברה את “הרץ” בנתח שוק.
  •  “הרץ” התעלמה מהקמפיין של “אייוויס”, ורק שלוש שנים מאוחר יותר הגיבה בקמפיין: “שנים ש”אייוויס” אומרת לכם ש”הרץ” היא מס’ 1. עכשיו נספר לכם מדוע”.
  • “אייוויס” השתמשה בסיסמה “אנחנו משתדלים יותר” במשך 50 שנה, עד שנת 2012. (אף מנהלת מותג זוטרה לא אמרה “די, נמאס כבר, כולם כבר ראו, תביאו לי משהו חדש, פורץ דרך, שיעשה לי וואו”).

ועוד משהו, פאולה גרין, הקופירייטרית אמרה פעם שבעצם היא התכוונה לסיפור חייה כאישה בעולם הפרסום הגברי: “אנחנו משתדלים יותר זה במידה רבה סיפור חיי”.

להמשך קריאה

ושוב הבריטים האלה עושים לעצמם רגולציה.

מי שחושב שהפרסומת לשקיות האיחסון הענקיות של ניקול היא פוגענית בגברים כי היא מציגה את הגברים כחסרי יכולת מינימלית להסתדר עם מטלות הבית, שיקום. כמה קמו? לא רואים. מי שחושב שהפרסומת לחומרי הניקוי VIM היא פוגענית בנשים, ומנציחה את התפקיד המגדרי שלהן, שיקום. כמה קמו? לא רואים. אז אם לא קמתם, אז שתדעו לכם שכנראה … להמשך קריאה

הקמפיין הוויראלי פורץ הדרך, שלא קרא לעצמו וויראלי.

כמה פעמים ביום נשמעת בחדרי הישיבות האמירה: “… ונפיק גם סרטון ויראלי …”? זה כמו לומר “נפיק פרסומת שכולם יאהבו”. תאמרו: “נפיק סרטון שאנחנו מאמינים / מקווים / חותרים / שואפים (לחוד או יחד) שאם נצליח אז אנשים יעבירו / יגיבו / ישתפו אותו ואז הוא יהיה וויראלי”. קצת צניעות. הרי כמה סרטונים “וויראליים” לא … להמשך קריאה

זה יכול לקרות במשפחות הכי טובות

שלולית הפרסום הישראלית סערה לאחרונה ואפילו פעמיים. תחילה בשל השימוש בפרשת ה”טורטית” של מרוואן ברגותי לפרסום של “פיצה האט”, שנגמר בפיטורי משרד הפרסום, ואחר כך בשל הפרסום חסר הטעם, שלא להשתמש במילים בוטות יותר, למכשיר הסרת שיער של המותג “וויט”, של חברת קיט-בנזיקר, שהוסר מהרשת בהוראת החברה הבינלאומית. מי אשם? על מי מוטלת האחריות? מי … להמשך קריאה