סיפור קצר ומספר שאלות, או: הייתכן גם אצלנו?

יצרנית משקאות בריטית, בשם Brewdog, מייצרת משקה “בירה” דלת אלכוהול (0.5%) בשם Punk AF. החברה השיקה קמפיין שכלל פרסום חוצות ופרסומות בנקודות המכירה (פאבים נבחרים). על השלטים מופיע “פק-שוט” של המוצר והכיתוב, שקשה לתרגמו לעברית תקנית: Sober as motherfu. ומי שתוהה מה היא בעצם המילה האחרונה, שיוסיף בדמיונו 4 אותיות (ואולי מספיק רק 2),

ולמי ששם המותג, “פאנק אף” מעורר אסוציאציות מתחרזות באנגלית אף הוא, הדבר אינו מקרי. החברה הולכת על גבול הלשון הלא נקיה בכוונה.

The Drum מדווח שהשלטים עוררו סערה שכן חלקם הותקנו ליד מוסדות חינוך של ילדים רכים, בעיקר בתי ספר יסודיים. עשר תלונות הוגשו לרשות התקינה בפרסום, ה – ASA, וזו פתחה בחקירת המקרה.

והשאלות המתבקשות:
א. האם אצלנו היה מעז משרד פרסום להעלות קמפיין מתגרה כזה במדיה מסורתית (לא דיגיטל!)?
ב. האם אצלנו היו מתלוננים על קמפיין כזה מטעמים חינוכיים? זה היה מפריע למישהו?
ג. האם לא צריך שיהיה גם אצלנו בפני מי להתלונן על פרסום לא ראוי במדיה לא מפוקחת?
ד. למה בכלל אין כזה?
ד. ואולי בכל זאת כדאי להחזיר את המנדט הבריטי?